<h1>אהל מועד שער תפילין ומזוזה וציצית דרך א'</h1>
<h2>דף מט.</h2>
תפילין צריכין גוף נקי שלא יישן אדם בהם ושלא יפיח בהם ושינת עראי דהיינו כדי הילוך מאה אמות מותר לישן בהם והוא שמונחין בראשו ובגדו עליהם לא יכנס אדם עם התפילין בבית הכסא קבוע ואפילו להטיל מים ולא יאכל בהם אכילה קבע אבל אכילת עראי אוכל. ירושלמי בפ' היה קורא [ה"ג] עובדא הוה בבר נש דאפקיד כסא דכספא לחבריה לזמן תבעיה וא"ל לא היו דברים מעולם א"ל לא לך הימנית אלא לתפילין שבראשך באותה שעה אמרו תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים כלומר נקי מעבירות ולפי תלמוד שלנו צריך נקי היינו שלא יישן בהם כמו שנתבאר והר' רבינו יונה כתב מי שאין לו נוח להניחם בבהכ"נ יניחם בצנעא בביתו ויקרא בהן פרשה ראשונה של ק"ש.
<h2>דף סב.</h2>
הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו ברחוק ארבע אמות וגוללן לרצועות כמין ס"ת ואוחזן בידו בימינו כנגד לבו ובלבד שלא תהא רצועה יוצאה מתחת ידו טפח ובלילה מניחן בכיס טפח, בד"א שצריך טפח בכיס כשהוא כליין אבל כשאינו כליין אפילו בפחות מטפח.
<h2>דף קח.</h2>
אין כותבין תפילין ע"ג עור בהמה טמאה כדדרשינן למען תהי' תורת ה' בפיך מן המותר בפיך אבל ע"ג עור של טהורה כותבין ובגמר' שאל בייתוס את ר' יוסי הגרסי מנין שאין כותבין תפילין ע"ג עור בהמה טמאה דכתיב למען תהיה וכו' מן המותר בפיך אלא מעתה ע"ג עור נבלות וטרפות אל יכתבו אמר ליה אמשול לך משל למה"ד לשני בני אדם שנתחייבו הריגה למלכות אחד הרגו המלך ואחד הרגו אספקלטור איזה משובח הוי אומר זה שהרגו המלך והנבלה מתה בידי שמים והשחוטה בידי טבח א"ל אלא מעתה יאכלו אמ"ר יוסי התורה אמרה לא תאכלו כל נבלה א"ל קילוס כלומר יפה השבתני.
